סיורים ברומא -אומבריה איטליה
סיור קולינרי ברומא - סיור בותיקן - אתרי חובה ברומא
פיאצה נבונה
פיאצה נבונה היא ללא ספק כיכר הבארוק היפה ביותר ברומא.
אל תחמיצו ביקור בכיכר המדהימה הזו ובמזרקה עוצרת הנשימה של ברניני .
פיאצה נבונה - אתרי חובה ברומא
אז זהו שיש המון..
קשה להפסיק להתפעל מהמזרקות היפות ואדריכלות הבארוק לאורך פיאצה נבונה ברומא. בכיכר המיוחדת הזאת יש עוד כל כך הרבה מעבר למה שרואים. היסטוריה, אווירה וכמובן תככים, רכילות וחמדנות ואפילו... רוחות רפאים .
אז מה יש בה בה בפיאצה נבונה?
אז הנה כאן כמה עובדות מעניינות על פיאצה נבונה ברומא
האם ידעת ש…
פיאצה נבונה היתה בעבר אצטדיון ברומא העתיקה.
אישה אחת (לא אהודה במיוחד), הייתה אחראית כמעט לבדה, לחלק גדול מארכיטקטורת הבארוק הנפלאה שרואים היום בכיכר.
ג'ובאני לורנצו ברניני , אחד האדריכלים המפורסמים בימיו, עיצב את המזרקה הבולטת במרכז הכיכר. אבל הוא כמעט ולא עשה זאת!
פיאצה נבונה הכיכר היפה - ובעברה אצטדיון רומי מפואר
שנבנה ע"י הקיסר דומיטיאנוס בשנת 86 לספירה. האתר הכיל 30,000 מקומות ישיבה והוא שימש למשחקים , תחרויות אתלטיקה בעירום, כולל תחרויות נשים וקרבות גלדיאטורים.. למידע נוסף וביקור באתר פיאצה נבונה התת קרקעית-STADIO DI DOMTZIANO
פיאצה נבונה בתקופת הרנסנס
במהלך ימי הביניים ברומא, מרבית תושבי העיר היו עניים ונואשים, לכן לא העריכו היטב את המבנים העתיקים סביבם. הם התייחסו אל מרבית הבניינים המתפוררים כאתרים היאים למחזור חומרי הבניין ולכן עשו בהם שימוש חוזר. זו אחת הסיבות שלעתים קרובות בימינו, אנו רואים רק את שרידי המבנים (אפילו הקולוסאום נושל מהשיש שבו, שנלקח לבניית מבנים אחרים ברומא, כמו בזיליקת סנט פטרוס.)
האצטדיון של דומיטיאנוס, אף הוא נפל קורבן להרס מהסוג הזה. וכך, בסופו של דבר נותר במקום רק מרחב פתוח ענק. בראשית ימי הרנסנס, אזור האצטדיון רוצף והוקמה במקומו פיאצה נבונה.
החל מסוף המאה ה 15, פיאצה נבונה היתה שוק הפירות והירקות העיקרי של העיר (בשנת 1869 הועבר השוק לקמפו דיי פיורי).
יתכן שהשם של הכיכר 'נבונה' הגיע משיבוש השם המקורי 'אין אגונה'.
פיאצה נבונה והאפיפיור אינוצנטיוס העשירי
באמצע המאה ה-16 , זמן קצר לאחר שפיאצה נבונה החלה לשמש כשוק וכיכר, בימי האפיפיור גרגורי ה-13 , הוצבו בכיכר שלוש מזרקות קטנות.
הן עדיין לא היו המזרקות היפות שאותן רואים היום.
בשנת 1574 נבנו שלוש מזרקות פשוטות על ידי ג'אקומו דלה פורטה . נבנו בסיסי שתי המזרקות בצפון ודרום הכיכר המאורכת ומכיוון שהמים עברו ממילא דרך מרכז הכיכר, נבנתה מזרקה שלישית קטנה במרכז, שהיתה מעין אגן שתיה לסוסים. ללא תקציב מספיק, המזרקות נותרו כמעט ללא פיסול קישוטי, בכל אחת מהן.
כמעט מאה שנה מאוחר יותר, החל האפיפיור אורבן השמיני (ממשפחת ברבריני) לבנות בלהיטות ארמונות ומונומנטים בכל רחבי רומא, כדי להשריש ולפאר את מורשתו הארוכה (20 שנה).
לאחר מותו של אורבן השמיני בשנת 1644, נכנס לתפקיד האפיפיור אינוצנטיוס העשירי (ממשפחת פמפילי'). לאפיפיור הטרי היה חשבון גדול לסגור עם משפחת ברבריני, חשבון שכלל גם את האפיפיור הקודם אורבן השמיני (הברבריני). אינוצ'נטיוס החליט גם הוא, לבנות בשקיקה ברחבי רומא, כדי לפאר את מורשתו שלו. למעשה, הוא פירק מבנים וכיכרות קיימים, רק כדי ליצור גרסה מרשימה יותר – חדשה וכמובן על שמו.
והנה החלק הדביק בסיפור... האפיפיור אינוצנטיוס רצה באמת להטביע את חותמו על רומא. אך ה'שיפוץ' שערך כדי לפאר את שמו בפיאצה נבונה, מדוע, איך ועל ידי מי, ובכן זה סיפור אחר.
דונה אולימפיה מיידאלצ'יני - "לה פימפצ'יה"
אז עכשיו הגיע הזמן לספר את סיפורה של דונה אולימפיה מיידאלצ'יני, וליתר דיוק, את השפעתה על הארכיטקטורה הנוכחית של פיאצה נבונה.
מגיל צעיר מאוד החלה אולימפיה לפלס דרכה במעלה הסולם החברתי. במקור היא הגיעה ממשפחה צנועה מוויטרבו (לא הרחק מרומא). אולמפיה היפה והפקחית התחתנה עם צעיר עשיר, שנפטר זמן קצר לאחר מכן.
כעת, חמושה בעושר משלה, אולימפיה חיפשה עוד כוח מעמד ויוקרה, והיא סימנה מטרה חדשה, האציל פמפיליו פמילי המבוגר ממנה בשלושים שנה. כיוונה היטב ואף זכתה בליבו.
כפי שמתברר, אחיו של פמפיליו, ג'ימבטיסטה פמפילי, היה קרדינל ולימים הפך לאפיפיור, הלא הוא מיודענו אינוצנטיוס העשירי. אולימפיה 'התקרבה' מאוד לג'ימבטיסטה האפיפיור הטרי, והחלה להשפיע (כמעט) על כל מהלכיו.
כשאומרים 'קירבה', הכוונה שהיו שמועות, לקירבה קצת יותר צמודה ממה שהיה ניתן לצפות מאפיפיור ואשת אחיו. מקורות מסוימים נשבעים שהיה ביניהם קשר אינטימי, והיסטוריונים אחרים שללו טענה זו. תוכלו להמשיך לקרוא והחליט במה תרצו להאמין.. (כאן כבר הוסקו המסקנות...)
דונה אולימפיה מיידאלצ'יני הייתה שאפתנית, כסף, כוח ויוקרה היו חשובים לה מאוד. היא שאפה למה שאנו מכנים היום 'צרכנות יתרה' ודרשה מגיסה האפיפיור כי היא ובעלה יחיו בארמון המתאים למעמדם. כך, החליט הגיס האוהב, האפיפיור אינוצ'נטיוס העשירי, לבנות להם ארמון חדש ומפואר בפיאצה נבונה - פלאצו פמפילי - בו התגוררה אולימפיה גם לאחר שבעלה פמפיליו הישיש עבר לעולם שכולו טוב. הארמון המדהים הזה, פלאצו פמפילי (היום בית שגרירות ברזיל) נבנה על ידי אחד האדריכלים הטובים באותה תקופה, ג'ירולמו ריינאלדי.
אגב, אולימפיה הייתה איך לומר, אישה לא מאוד פופולרית. תושבי רומא לא חיבבו אותה ואת חמדנותה חסרת הבושה. היא זכתה לכינוי 'לה פימפצ'יה' וזה אינו בדיוק שם חיבה.
מזרקת ארבעת הנהרות, אחת מיצירות המופת המרהיבות ביותר של ברניני ברומא, ניצבת ממש במרכז פיאצה נבונה . אבל היא כמעט ולא נבנתה! אפילו במאה ה- 17 היו הרבה תככים, קנאה, קטנונית ויריבות מקצועית.
אשת סודו של האפיפיור, אולימפיה, הכריזה כי כיכר נבונה תזדקק למזרקות הרבה יותר מרהיבות מהקיימות. היה דיבור על העסקתו של האדריכל המוכשר, והמועדף על האפיפיור הנוכחי, פרנצ'סקו בורומיני. למעשה, אינוצ'נטיוס העשירי, לא ממש חיבב את יריבו של בורומיני, ג'ובאני לורנצו ברניני, מכיוון שברניני היה בן חסותו האהוב של האפיפיור הקודם, אורבן השמיני - הברבריני שנוא נפשו של אינוקנטיוס (בנוסף, המוניטין של ברניני בדיוק נהרס על ידי שערוריית הסדקים במגדלי הפעמונים בוותיקן, אבל זה כבר סיפור אחר). לכן, בתחילה סירב האפיפיור לאפשר לברניני, אפילו להיות מתמודד רגיל בתחרות שהוכרזה על עיצוב המזרקה המרכזית ובנייתה.
ברניני עצמו לא היה זחוח או בטלן וידע מה עליו לעשות, ואת מי צריך להפעיל כדי להשתתף ולנצח... הוא הכין מודל עשוי כסף טהור, של הרעיון שלו לעיצוב המזרקה ואת הדגם המפואר הוא שלח לאולימפיה. זאת מייד התאהבה במודל המנצנץ והראתה לגיסה, האפיפיור, ש'השתכנע' כי למרות הכל, ברניני אכן צריך להיות האיש שיעצב את המזרקה . האם זה המזל הגדול שלנו...?
שמועה נוספת טוענת שברניני הכין דגם פשוט מחימר והצליח להכניסו אותו באנונימיות לתחרות...
מהי הגירסה האמיתית? אין לדעת ... ואולי היה זה בכלל ברומיני, שלמרות היותו אדריכל נפלא, היה קצת פחות מוכשר בבניית מזרקות...
פיאצה נבונה ומזרקת ארבעת הנהרות
המזרקה ההיא, שנבנתה בין 1647 ל- 1651, במקום אגן השתייה לסוסים (זאת שבנה במקור ג'אקומו דלה פורטה כ100 שנה קודם), היא המזרקה שרואים היום באמצע פיאצה נבונה. היא נקראת מזרקת ארבעת הנהרות, או "לה פונטנה דיי קוואטרו פיומי." ארבעת הנהרות התייחסו לנהרות הידועים ביותר בארבע פינות העולם באותה תקופה: הדנובה (אירופה), הנילוס (אפריקה), הגנגס (הודו) וריו דה לה פלטה (אמריקה), כשרומא כמובן במרכז, מעין דימוי לכך שרומא היא בעצם המקור לכל המים הזורמים בעולם. האובליסק המרשים הניצב במרכז, מרמז על שילטון הכנסיה, בראשו נוספו צלב ויונה -סמל משפחת פמפילי. המזרקה עצמה מקושטת בבע"ח אקזוטיים ובסמלי המגנים של משפחת פמפילי.
מזרקת ארבע הנהרות עם הבסיס המיוחד לאובלסיק.
עובדה מעניינת נוספת על המזרקה הזו:
העמדת האובליסק הכבד מאוד (שחלקיו התגלו בקירקוס מקסימוס), על בסיס גבוה וחלול היה מורכב מאוד באותה תקופה ורוב האנשים הניחו שפשוט לא ניתן לעשות זאת, שהמבנה לא יחזיק במשקל. אבל אחיו של ברניני, שהיה מהנדס ומתמטיקאי מבריק, עשה את החישובים ואת התוכנית ההנדסית העיקרית לעיצוב. עבודת הכנת הבסיס ארכה לברניני וצוות עובדיו יותר משנתיים. באותם ימים האובליסק המפאר את המזרקה, נחשב לאובליסק מצרי עתיק, אך בעצם היום אנו יודעים כי זהו רק העתק רומי.
ג'ובאני לורנצו ברניני היה אכן גאון, אך חלקים מהכיכר נעשו גם בידי אחרים:
שתי המזרקות הנוספות בפיאצה נבונה הן מזרקת נפטון (Fontana del Nettuno) בקצה הצפוני ומזרקת המורו (Fontana del Moro) בקצה הדרומי. כאמור בסיס המזרקות נוצר 100 שנה קודם לכך ומזרקת 4 הנהרות המפוארת החליפה בעצם את מזרקת השתיה הפשוטה במרכז.
המזרקות הנוספות בפיאצה נבונה
לאחר ההצלחה הגדולה עם מזרקת 4 הנהרות, נראה היה כי ברניני סוף סוף מצא חן בעיני האפיפיור אינוצנטיוס העשירי, ובשנת 1653 ביקש ממנו האפיפיור להוסיף פסל מרכזי למזרקה בקצה הדרומי (עד אז היו בה מעט פסלי טריטונים ומסכות). בצמוד למזרקה זאת, שכן ארמונה של משפחת פמפילי והשכנה החשובה היתה זקוקה לשכונה יפה ומפוארת יותר. ברניני עיצב אדם הניצב על צידפה ובידו אוחז בזנבו של דולפין. איכשהו, פניו של האיש יצאו כשהם נראים מעט אפריקניים, והפסל ולמעשה כל המזרקה זכו לכינוי "איל מורו", האפריקני.
בקצה הצפוני של הכיכר, הזנוח יותר, נמצאת מזרקת נפטון שהושלמה רק ב1873 ע"י אנטוניו דלה ביטה (Antonio Della Bitta), שהוסיף את פסלו של נפטון והנמפות. עבודה זאת בוצעה כבר על פי הזמנת עיריית רומא, כדי ליצור מראה סימטרי לפיאצה נבונה.
מזרקת נפטון בפיאצה נבונה - Fontana del Nettuno.
זוכרים את אולימפיה, לה פימפצ'יה? ובכן, בזמן בניית ארמונה ה'צנוע', היא דרשה וגם קיבלה, קפלה משפחתית. שני האדריכלים שבד"כ עבדו עבור האפיפיור באותה התקופה היו ריינאלדי ובורומיני. שניהם עמלו לחילופין על בניית הקפלה. בורומיני האדריכל המוכשר הדגיש את הכיפה באופן מחוכם במיוחד, הוא יצר חזית קעורה למבנה, כך הכיפה נראית ממהכיכר ובמיטבה, זאת למרות שהשטח הכללי הצר הגביל את שדה הראייה.
בשנת 1670 הושלמה ה"הקפלה המשפחתית" הזו, הצמודה לארמון פמפילי, הידועה כיום ככנסיה היפה והמדהימה, כנסיית סנט אגנס אין אגונֶה (Sant’Agnese in Agone), היושבת ממש באמצע צידה האחד של פיאצה נבונה. (במקור המבנה היה של כנסייה עתיקה יותר המתוארכת למאה ה- 8, כך שהכנסייה הנוכחית היא בעצם שיפוץ, על שיפוץ, על שיפוץ - כך מס' פעמים). הכנסייה מוקדשת לאגנס הקדושה, ממש במקום בו לפי האגדה במאה השלישית לספירה, הנערה בת ה 12, הומתה כקדושה מעונה, על דבקותה באמונה הנוצרית.
כנסיית סנט אגנס אין אגונֶה (Sant’Agnese in Agone) בפיאצה נבונה
אגם נבונה
בתקופת הרנסנס, התקיימו בפיאצה נבונה פסטיבלים, ובסופי השבוע של חודש אוגוסט, הכיכר הוצפה והפכה ל'אגם נבונה', להנאתם של תושבי רומא ודרי הארמון פמפילי הסמוך (מערכת הניקוז של שלושת המזרקות נסגרה וכך הוצפה הכיכר).
לאחר 1870, (איחוד איטליה), האפיפיור פאיוס התשיעי, הפסיק את החגיגות. הוא יזם את ריצוף הכיכר באבנים האופייניות לרומא, אותן רואים גם היום. הכיכר הפכה לקמורה ולא נתן היה להציף עוד את פיאצה נבונה.
הכיכר – פיאצה נבונה , הופיעה במספר סרטי קולנוע, הפופולרי בהם הוא הסרט מלאכים ושדים, על פי ספרו של דן בראון, בכיכובם של איילת זורר וטום הנקס.
הפיאצה היא אחת הכיכרות התוססות ביותר ברומא, לאורך כל היום. אמני רחוב, ציירי פורטרטים ונגנים ממלאים את הכיכר, כמו גם המוני תיירים, בתי קפה, מסעדות וחנויות לרוב (יקרות..). מומלץ לראות את הכיכר בשעות אור היום וגם מוארת לעת ערב באור נגוהות.
רגע, הבטחתי גם רוחות רפאים... אבל לכך יש פוסט חדש: רוחת הרפאים של פיאצה נבונה
פיאצה נבונה - הכיכר הפופולרית
אתרים סמוכים:
להתייעצות, מידע נוסף וטיפים מוזמנים ליצור קשר
סיור בותיקן
סיורים קולינריים ברומא
אומבריה איטליה
שלכם,
ינון