סיורים ברומא - סיור בותיקן - סיורים קולינריים ברומא - אומבריה איטליה

האיש הכי סקרן בעולם

תקופת הרנסנס, התחייה מחדש של האומנות בין היתר, החלה במאה ה 13 והסתיימה במאה ה 16 פחות או יותר. באותה תקופה נולדו, עבדו ויצרו חלק מהאומנים המשפיעים ביותר בעולם עד ימנו. אחד מהם הוא ללא ספק לאונרדו דה וינצ'י. משמו, 'דה וינצ'י', אנחנו למדים כי הגיח לחיינו בעיירה וינצ'י VINCI הסמוכה לפירנצה בחבל טוסקנה של ימנו. דה וינצ'י נולד בשנת 1452 ונפטר בשנת 1519. בן 12 עזב את העיירה וינצ'י לפירנצה לשמש כשוליה בסדנא של אנדראה דל ורוקיו (1435-1488). את שנות חייו חילק בין הערים פירנצה, מילאנו, רומא וצרפת (שם נפטר), תמיד בחיפוש אחר פטרון שיתן דרור (ותמיכה כלכלית) לרעיונותיו ויצירותיו.

נולד כילד מחוץ לנישואין ויש האומרים כי עובדה זו היא שהצילה אותו מגורלם של בנים זכרים של אותה תקופה לקחת על עצמם את המשך השושלת המקצועית של אביהם. אביו של לאונרדו היה נוטריון... אכן מזל שהוא לא נאלץ להירשם לגילדת הנוטריונים אלה הצליח להירשם דווקא לגילדת הציירים. כשרונו של לאונרדו נבע מסקרנותו אשר הביאה אותו להתבונן בצורה יוצאת דופן על החיים והטבע. התבוננויות אלה, יחד עם דמיונו המפותח, הם שהביאו אותו לתאר ולהמציא עשרות רעיונות חדשים אשר יקרמו עור וגידים מאות שנים לאחר מותו עם התפתחות התעשייה הודע בעולם

דה וינצ'י היה הכל, צייר, אדריכל, מהנדס, ממציא, מתכנן ערים, מנתח, מדען ועוד, אך יותר מכל הוא היה סקרן בלתי נלאה. כמו שאר ציירי אותה תקופה אשר שמו דגש על מתן בהירות ונפח לציורים, צוטט דה וינצ'י כמי שאומר שכוונתו הראשונה של הצייר היא "לגרום למשטח שטוח להציג גוף כאילו יש לו נפח והוא מופרד ממישור זה". עבודותיו כמו המונה ליזה, 'הסעודה האחרונה', ''המדונה בין הסלעים', 'גבירה עם סמור' ושלל איוריו אשר משמשים עד הים עדות לגאוניותו של דה וינצ'י, הם הוכחה כי הצליח במשימתו, בלשון המעטה.

קיימות היום לא מעט עבודות של דה וינצ'י שנותרו מבלי שסיים אותן, בין שהיה עסוק בפרויקטים אחרים, בין שעלו לו רעיונות חדשים שרצה לבחון אותם או אולי בגלל שלא היה מי שירכוש אותן ממנו. אחת מהן כמובן היא היצירה של 'הירונימוס הקדוש במדבר' אשר מוצגת במוזיאון הותיקן שברומא. בשנת 1482 עובר דה ונצ'י למילאנו (כנראה בגלל תככים בין האומנים שעבדו באותה תקופה בפירנצה אשר התקנאו בכישרונו), והוא מתחיל לעבוד עבור לודוביקו ספורצה, שליט מילאנו. חשוב להדגיש כי דה וינצ'י שזוכה היום למעמד והכרה לא זכה לה כל כך בשנות חייו ולרוב הוא התלווה או שימש ככינור שני אך הדבר לא הפריע לו להמשיך וליצור. עבודתו המפוארת ביותר של דה וינצ'י היא כמובן הציור 'הסעודה האחרונה' שבכנסיית סנטה מריה דלה גרציה. באותה תקופה החל דה וינצ'י לעבוד על תיאור 'האדם הוויטורבי', אותה דמות מפורסמת העומדת עם רגליה וידיה פרושים לצדדים כאשר שטח העיגול והריבוע שווים.

בשנת 1513 עבר דה וינצ'י לרומא, שם הוא מצא פטרון חדש בדמות צ'זרה בורג'ה אשר השתמש בכישרונו של דה וינצ'י למיגון העיר והקמת ביצורים כנגד פולשים. הוא נשאר שם רק 3 שנים עד שעבר לצרפת בחסות המלך פרנסואה הראשון.

לפי פרשנות רווחת, ניתן לראות את דה וינצ'י גם בפרסקו המפורסם של האומן רפאל סנציו שנמצא ב'חדרי רפאל', אותם חדרים של האפיפיור יוליוס השני אשר הורה על העבודה בותיקן. הפרסקו כמובן הוא 'אסכולת אתונה' בה נראים 12 פילוסופים של העת הקדומה. נאמר שם שדה וינצ'י שימש לרפאל כמודל של אפלטו הנראה הולך במרכז התמונה יחד עם אריסטו.

חשוב לזכור שהגאונות אשר פורצת מעבודותיו של דה וינצ'י היא תולדה של סקרנות והתבוננות, הוא תמיד הלך למקור לבחון ולנסות להבין כיצד דברים קורים. לאחר שהתבונן, למד מכל מה שראה כיצד דברים קורים ואיך הם משפיעים והשליך עליהם בעבודותיו. הוא חקר בעלי חיים, תופעות טבע, בני אדם, אנטומיה, זרמי מים ורוח ומה לא.

בביקור שלכם באיטליה אני ממליץ, תמיד, לבדוק אם יש תערוכה נודדת של עבודותיו של דה וינצ'י ואם אתם במקרה בפירנצה או שכנויה, אל תפסחו על ביקור בעיירה בה נולד, דה וינצ'י ובמוזיאון שנבנה שם.

תהנו,

שלכם, ינון