סיפורים קשים על נערות יפות, מומלץ לקרוא לפני הכניסה לגלריה.

חטיפת פרספונה

פרספונה היתה ביתם היפה והאהובה של זאוס ודמטר, את זמנה בילתה בין הפרחים עם חברותיה.
האדס – אל השאול, התאהב וחשק בה ובאישורו של זאוס, החליט לחטוף אותה. הוא הצמיח פרח עם ריח נהדר, וכשפרספונה שלחה ידה לקטוף אותו, נפער חור באדמה. האדס עם מרכבת זהב יצא וחטך את פרספונה ההמומה וזו נעלמה עימו אל תוך בטן האדמה.
אמה, דמטר אלת התבואה, שלא ידעה על המקרה, פתחה בחיפוש אחר ביתה האהובה.
מרוב עצב, היא לא דאגה לטיפוח הארץ, האביב לא הגיע, ועמו לא הגיע יבול הצמחים.
במסע חיפושיה אחר בתה, היא הגיעה להליוס - אל השמש הרואה כל והוא סיפר לה על האדס והחטיפה.
דמטר דרשה  מזאוס והאלים שיחזירו לה את בתה.
בדאגתם  להשבת האביב הם הסכימו לדרישת דמטר והרמס, בנו של זאוס, נשלח להשיב את פרספונה.
אבל האדס לא ויתר כל כך בקלות, הוא הערים על פרספונה ונתן לה לאכול  4 גרגירי רימון.
פרספונה האומללה לא ידעה, כי מי שאוכל מזרעי השאול, ייאלץ תמיד לשוב לשם. וכך, נגזר על פרספונה לבלות 4 חודשים בשנה בשאול, חודש לכל זרע.

כשפרספונה שוהה בשאול, 4 חודשים בשנה, אימא שלה דמטר עצובה ולא מעניקה לאדמה את הפוריות שלה, וכששבה פרספונה, עולה לאדמה וחוזרת אליה, חוזר יחד איתה האביב, הפריחה והיבול. וכך מדי שנה בשנה.

.