השם נשמע נורא, אך "סינדרום K" לא היה וירוס קטלני. זו הייתה ההמצאה הגדולה של דר ג'ובאני בורומאו, רופא נודע ומוערך ברומא בתקופת מלחמת העולם השניה, וחסיד אומות העולם.
בית החולים פאטבנפרטלי (Fatebenefratelli) נוסד בשנת 1585. מסדר 'יוחנן הקדוש' רכש ב 1892 את המקום (כחלק מרשת בינלאומית של בתי חולים) ולכן בית החולים לא היה נתון לשליטת המשטר הפאשיסטי בשנת 1934 התמנה ג'ובאני למנהל בית החולים.
דר ג'ובאני בורומאו שהיה באותם ימים איש צעיר ובעל משפחה, פעל יחד עם הכומר מאוריציו ביאלק לשיפוץ התשתיות הרעועות של בית החולים ויחד הפכו אותו מהוספיס מיושן למוסד איכותי ומודרני.
בסתיו 1943, כשהחיילים הגרמנים החלו לאסוף יהודים באיטליה ולגרש למחנות ריכוז, מחלה מסתורית וקטלנית בשם "סינדרום K" הכתה ברומא וגרמה לאשפוזם של עשרות בבית החולים. פרטי המחלה היו כלליים בלבד, אך התסמינים כללו שיעול מתמשך, שיתוק ומוות. הודגש שהמחלה מדבקת מאוד. לבית החולים העתיק פאטבנפרטלי היתה היסטוריה של מחלות זיהומיות. במאה ה -17 היה נוהג רגיל לבודד חולי דבר, וכאשר התרחשה התפרצות כולרה ברומא בשנת 1832, ביה"ח פאטבנפרטלי - מכוח בידודו הפיזי על האי - הפך למקלט טבעי עבור הנגועים.
אבל "סינדרום K" הייתה מחלה שונה. בספרי הלימוד הרפואיים לא היה שום אזכור לכך, ומחוץ לצוות העובדים בפאטבנפרטלי, איש לא שמע על התסמונת קודם לכן. הסימפטומים נשמען דומים לתסמונת קוך, שהייתה שחפת, מחלה מפחידה להחריד באותה תקופה.
כאשר הגיעו חיילי האס אס הגרמנים לפשוט על בית החולים, הרופאים הסבירו להם על החולים שהיו מאחורי הדלתות הסגורות. אף אחד מהם לא העז להיכנס. וכך לפחות מאה יהודים שקיבלו מקלט בבית החולים נמלטו מהמוות. "סינדרום K'' הייתה מחלה דמיונית.
המחלה נוצרה על ידי ג'ובאני בורומאו, הרופא הראשי של בית החולים, בסיוע רופאים אחרים במטרה להציל את אותם יהודים ופעילים אנטי פשיסטיים שביקשו מקלט במקום. בורומאו החל לספק ליהודים מקלט בטוח בבית החולים משנת 1938, השנה בה הציגה איטליה חוקים אנטישמיים. אחד מהם היה ויטוריו סקרדוטי, רופא יהודי צעיר, שעבורו הכין בורומאו מסמכים מזוייפים ואף נתן לו תפקיד בבית החולים. פסיכיאטר אחר, אדריאנו אוסיציני, היה אנטי-פשיסט שנכלא מספר פעמים לפני שמצא עבודה תחת בורומאו.
אוסיציני, יחד עם רופאים רבים אחרים, ניהלו בסיס ומחתרת חשאית בבית החולים פאטבנפרטלי. הוקמה תחנת רדיו במרתף בית החולים שהיתה בקשר רציף עם פרטיזנים מרומא ומחוצה לה, שאף דאגו לספק תרופות ליהודי הגטו הסמוך.
באוקטובר 1943 פשטו הנאצים על הגטו היהודי ברומא, ויהודים רבים ברחו לפאטבנפרטלי, שם אשפז אותם בורומאו כ"חולים". לפציינטים הייתה מחלה קטלנית חדשה - סינדרום K -שם שניתן במטרה לזהות אותם ולבודדם מהמטופלים האמיתיים. האות K נבחרה על שם הקצין הגרמני אלברט קסלרינג, שהוביל את הכוחות ברומא. האות K, היה גם ראשית שם המשפחה של קצין נאצי ידוע לשמצה נוסף ברומא, הרברט קפלר.
בשנת 2016 אוסיציני בן ה -96 מסר לעיתון "לה סטמפה" האיטלקי את סיפורו על המצאת המחלה: "תסמונת K נרשמה על ניירת האשפוז של מטופלים כדי להצביע על כך שהאדם החולה כלל לא היה חולה, אלא יהודי.
יצרנו את אותם המסמכים עבור יהודים כאילו היו חולים רגילים, וברגע בו היינו צריכים לומר מאיזו מחלה הם סבלו, זו הייתה תסמונת K, כלומר 'אני מאשפז אדם יהודי', כאילו הוא או היא חולים, אבל כולם היו בריאים".
דר ג'ובאני בורומאו- חסיד אומות העולם (1898-1961)
בית החולים העתיק פאטבנפרטלי על אי הטיבר והחצר הפנימית היפה.
כמה חיים הצילה תסמונת K, קשה לדעת במדוייק, אך החישוב הוא בין כמה עשרות למעל למאה ניצולים.
הקהילה היהודית באיטליה היא אחת העתיקות באירופה, ותסמונת K היא אחת מכמה וכמה מקרים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהם אזרחי איטליה נקטו בפעולות יוצאת דופן כדי להציל את חייהם של נרדפי הנאצים. אירועים אלה בולטים במיוחד על רקע החוקים האנטישמיים שממשלת איטליה חוקקה בעצמה.
ב -16 באוקטובר 1943, עם שחר, החל גירוש היהודים לאוושוויץ כאשר 1,023 יהודים רומאים, ביניהם 200 ילדים, רוכזו בגטו של העיר. יומיים לאחר מכן הם נשלחו ברכבת מתחנת טיבורטינה. רק 16 מהם שבו לרומא בחיים: 15 גברים ואישה אחת. מתוך קהילת רומא שמנתה 10,000 יהודים, כמעט 9,000 איש, הצליחו בסופו של דבר לחמוק ממעצר ולהינצל.
לאחר המלחמה, בורומאו זכה לכבוד על ידי ממשלת איטליה על ידי הענקת אות מסדר ההצטיינות ומדליית הכסף לגבורה. הוא נפטר בשנת 1961 בבית החולים שלו. בשנת 2004 הוא הוכר בישראל כחסיד אומות העולם.
בית החולים עצמו הוכר כ"בית חיים" על ידי קרן ראול וולנברג הבינלאומית התומכת בשם ניצולי השואה, בחצר בית החולים הוצב לוח הקדשה וזכרון, בנוכחות נציגי הקהילה היהודית וכמה מהניצולים שהיו ילדים בעת 'אשפוזם' עם תסמונת K.
תרגום הכתובת על לוח הזכרון : "המקום הזה היה מגדלור של אור בחשכת השואה. חובתנו המוסרית לזכור את הגיבורים הגדולים האלה לדורות חדשים להכיר ולהעריך אותם".
בשנת 2014 נוצר סרט תיעודי בשם My Italian Secret, המגולל את סיפורי הגבורה הנשכחים מימי מלחמת העולם השניה.
