הגטו בפרוג'יה – הקשר היהודי
פרוג'יה, בירת מחוז אומבריה, בעלת היסטוריה עתיקה לפחות כמו האטרוסקים. בעיר קיימות לא מעט עדויות ושרידים של בניה למגורים עוד מהמאה העשירית לפני הספירה. האטרוסקים – הארכיטקטים הגאונים אשר המציאו את הקשת בבניה – בנו לא מעט קשתות בעיר. ליד אחת הקשתות המפורסמות שבהן, ה ARCO ETRUSCO, המשמשת גם כאחת הכניסות לעיר העתיקה ונמצאת בסמוך לאוניברסיטת הזרים שהקים מוסיליני, שכנה לה שכונת היהודים שגרו בעיר בעבר. סמוך לקשת, לעבר הכניסה לעיר העתיקה, ישנו מבוך של רחובות צרים ומתפתלים, בו הקימה הקהילה היהודית שחיה בעיר במאה ה 14 את מרכז חייה. כיום נמצאת שם 'הפיאצה של בית הכנסת', PIAZZETTA DELLA SINGAGOGA.
ההיסטוריה מספרת שממש באחד הבניינים הנמצאים פה נבנה בית הכנסת ששירת את הקהילה באותה תקופה. הקהילה היתה קטנה, כנראה רק כ 200 איש, וזאת 'תודות' למגמת גירוש היהודים מהעיר, יחד עם מנשרים בעניין שהגיעו ישירות מהאפיפיור ברומא. במהלך השנים לא דובר על גטו בו רוכזו היהודים בעיר, אבל אם מסתכלים מקרוב על הבניינים ליד הקשת האטרוסקית, מבחינים במשהו מאו מעניין. הבניינים הללו נבנו לגובה (יחסית לאומבריה לא לניו יורק....), וזו כנראה העדות הטובה ביותר לכך שיהודים הוכרחו לגור בבניינים אלו – או בשל היעדר ממון לקנות דירות גדלות יותר או בבניינים טובים יותר, או בגלל שהם לא הורשו לרכוש דירות או בתים במקומות אחרים בעיר. כך קרה, שכל רצפה של דירה חדשה נבנתה ישירות מעל הגג של הדירה מתחתיה.
המסמך העתיק ביותר המלמד על קיומם של יהודים בעיר מתועד ל 7 באוגוסט 1262. מדובר במסמך המתעד התכנסות של 'מועצת העם' שדנה בחוקיות הישארותם של היהודים בעיר. היהודים היוו 'בעיה' בעיר מאחר והם הילוו כספים בריבית מאוד גבוהה (עניין זה כנראה הביא בסופו של דבר לסילוקים מהעיר). כדי למנוע את הריבית הגבוהה החליטו פרנסי העיר כי הלווים יוכלו להשאיר מעין משכון עד לתשלום ההלוואה, גם המסדר הפרנצ'סקני התנגד למתן הלוואות לעניי העיר על ידי היהודים.
כמובן שלא כל היהודים עסקו המתן הלוואות. חלקם היו רופאים (שאף נקראו להעניק טיפולים לאנשי כמורה בכירים), רוקחים, מוכרי ספרים וכמובן סוחרים. כבר במאה ה 13 נכרך היהודי עם הסטריאוטיפ של היהודי החי – מחד אסרו עליהם לרכוש אדמות או לעסוק בפעילויות אחרות ומאידך הכניסה אסרה על הנוצרים לעסוק בכל מקצוע הכרוך בכסף (לרבות מתן הלוואות), מאחר והיא ראתה בכך חטא, ולכן רק היהודים יכלו לעסוק בכך. כלומר, היהודים של המאה ה 13 באירופה, היו מעין 'גוי של שבת' הנהוג בישראל היום.
לא רק עניי העיר נדרשו להלוואות מהיהודים, גם עיריית פרוג'יה עצמה שנדרשה לממן את מלחמותיה עם הערים השכנות לה וכן לבנות מחדש את העיר, לוות כסף מהיהודים. כנגד ההלוואה ניתנה התחייבות של פרנסי העיר לפירעון החוב וזאת בתנאי שהיהודים יוכלו להישאר בעיר עד להחזר ההלוואה, עניין שנמשך כחודשיים.
אולם חייהם של היהודים בעיר לא היו קלים כמו שזה נראה והם סבלו מיחס משפיל ומחפיר. ממסכמים רבים שנמצאו מאותה תקוה עולה, לדוגמא, כי היהודים חויבו בתשלום עבור כניסה לעיר, בשנת 1340 הוכרחו כל הילדים מגיל 8 לענוד סרט צהוב, ה COCCARDA GIALLA, כדי לסמן את יהדותם (יש סיבה ספציפית למה דווקא צהוב, בסיורים שלי מגלים למה.... הצטרפו!). נערות אולצו לענוד את טבעותיהן על האוזניים. בשנת 1349 חל איסור על היהודים לגעת בפירות, לשחוט בשר ולקנות יין, למכור מזון לנוצרים או לטפל בנשות העיר הנוצריות. כל האיסורים הללו הביאו את היהודים לפת לחם ובמאה ה 16, כשהם עוזבים, יותר נכון מגורשים בהוראת האפיפיור פאולוס השישי, את העיר, הם יוצאים חסרי כל.
היהודים חוזרים לעיר זמן קצר לפני איחוד איטליה בשנת 1861. במפקד של שנת 1901 נמנו בעיר 186 יהודים, נבנה בית כנסת נוסף ואף בית עלמין המתוארך לשנות ה 30 של המאה שעברה. עם חקיקתם של חוקי הגזע בשנת 1938 חיו בעיר 167 יהודים. רדיפתם הביאה להגירה מהעיר ולפיטוריהם ממקומות העבודה.
אני מתגורר כ 20 ק"מ מפרוג'יה, והיום אני לא צריך לשלם עבור הזכות להיכנס לעיר (אם כי יש פה כמה בתי קפה שהמחירים בהם נראים ממש כמו קנס!). אני לא עוסק במסחר או מלווה בריבית, וכשאני עומד באותה פיאצה של בית הכנסת, קשה שלא לחוש את הקהילה היהודית שחיה פה לפני למעלה מ 700 שנים, בואו לבקר.
מחכה לכם , מקווה שנתראה בקרוב, עם עוד סיורים באומבריה, סיורים ברומא בעברית, סיור בוותיקן, סיור קולינרי ברומא.
ינון דותן.