'בלה צ'או, בלה צ'או', כך שרו החיילים הפרטיזנים ומי ששחררו את איטליה מהלפיתה של ממשלת הבובות והמשטר הנאצי ביום ה 25 באפריל, 1945. מאז השיר מתנגן בכל איטליה במיוחד ביום זה, גם אם השנה הכל נערך בצל הקורונה, לאיטלקים יש שמחה בלב ומקור לגאווה.
יום ה 25 - באפריל הוא ״יום השנה לשחרור איטליה", FESTA DELLA LIBERAZIONE. חג לאומי זה מציין את נפילת הפשיזם ואת סיום שלטונו של מוסוליני. התאריך ידוע גם בשם יום השנה להתנגדות, המציין את סיום הכיבוש הנאצי של המדינה במלחמת העולם השנייה.
בדיוק היום לפני 76 שנים, ב 25.4.1945, הכריז מפקד הפרטיזנים, סנדרו פרטיני על שחרור העיר מילאנו.
"אזרחים, עובדים! שביתה כללית נגד הכיבוש הגרמני, נגד המלחמה הפשיסטית, להצלת אדמותינו, בתינו, בתי המלאכה שלנו".. ״Arrendersi o perire!״ ״להיכנע או למות!״ הייתה סיסמת הפרטיזנים באותם ימים.
ביום ה - 1 במאי נכנסו הכוחות האמריקאיים ואיטליה שוחררה סופית. שלושה ימים לאחר השחרור מוסוליני הוצא להורג.
כשנה לאחר מכן, ביוני 1946, החליט העם במשאל עם שנערך על סיום המונרכיה והרפובליקה האיטלקית המוכרת לנו כיום, נולדה. חוקת איטליה נחתמה שנתיים לאחר מכן ב-1 בינואר 1948.
משפחת המלוכה האיטלקית הודחה מהשלטון והוגלתה. המלך לשעבר ויקטור עמנואל השלישי נמלט למצרים בזמן שבנו אומברטו השני נסע לפורטוגל, לאחר שהספיק להיות מלך לחודש אחד בלבד.
בדרך כלל בימים ללא קורונה, עיירות וערים ברחבי איטליה חוגגות עם מצעדים ססגוניים, הופעות מוזיקה, פסטיבלי אוכל, עצרות פוליטיות ומפגשים ציבוריים אחרים. משרדי ממשלה, בתי ספר, בנקים ורוב העסקים הפרטיים סגורים. כפי שניתן לצפות, דגל איטליה הוא סמל החג. בנוסף. השיר 'בלה צ'יאו' מנוגן לרוב במהלך החגיגות.