מזרקת טרווי

האקוודוקט העתיק- מקור שחוזר אל שנת 19 לפני הספירה

אז מאיפה המים האלה מגיעים?  למעשה המים של מזרקת טרווי מגיעים מאמת מים שהיתה חלק מתוך שתיים עשרה אמות מים שהביאו מים לרומא, האמה נבנתה בשנת 19 לפני הספירה והיא בת כ 20 ק"מ, היא נמשכת מעבר למזרקת טרווי אל מזרקות נוספות ומסתיימת במרחצאות שנבנו בסמוך לפנתיאון. כשתבקרו בפנתיאון הביטו מעלה אל גמלון המבנה (הקיר המשולש שנמצא מעל העמודים), את המילה הלטינית 'אגריפה', זהו שמו של יד ימינו של הקיסר אוגוסט, הקיסר הראשון של רומא. אגריפה שהיה גנרל בצבא הרומאי וכן חתנו של אוגוסטוס, הביא את המים האלה לרומא על ידי אמת המים הנקראת אקווה וירגו. אמת המים הזו היא היחידה מרומא העתיקה שעדיין פועלת כיום. זוהי אמת המים היחידה שבעצם מעולם לא הפסיקה לעבוד. ניתן לראות חלקים מאמת המים של אקווה וירגו, לא הרחק ממזרקת טרווי - כאן קישור למקום הנמצא ממש בתוך סמטה בכתובת Via del Nazareno  9a, , https://maps.app.goo.gl/KBBFKMgr7xj1Bq7s5 וכן ממש בסמוך ניתן לראות חלק נוסף, במרתף חנות גדולה קרובה בשם Rinascente, בכתובת Via del Tritone, 61 https://maps.app.goo.gl/Zcqw5qqgiEXY11Vv7

האקוודוקטים המוכרים הופיעו בדרך כלל מעל האדמה, אך היו גם חלקים מתחת לאדמה, ברומא העתיקה מרבית האקוודוקטים היו מתחת לאדמה והם פעלו ע"י הפרשי גבהים ביניהם ויצירת הפרשי לחצים וכך המים בקעו מאלפי מזרקות, מה שנתן לעיר רומא את שם החיבה - העיר של אלף המזרקות. המזרקות לא היו רק לשם קישוט, הן היו מקור המים הנקיים להמונים ברומא שהיתה בנויה על גבעות וביניהן היו גם ביצות אשר החלו בניקוזן. בבתי העיר לא היו כמובן מים זורמים, לכן מים נקיים וטריים מהמזרקות היו מקור חיים חשוב, במיוחד בתקופת השגשוג של רומא בה חיו בעיר למעלה ממיליון וחצי אנשים.

השם עצמו של המזרקה- טרווי מהטעם שמקור המים היה במפגש של 3 דרכים- טרה ויה.  

בשנת 537 לספירה, העת בה האמפריה הרומית כבר היתה בשלב של התפוררות, האוסטרוגותים, שנימנו עם השבטים הגרמאניים מצפון אירופה הגיעו, בזזו את רומא, הרסו חלקים גדולים ממנה והרסו כמעט את כל אמות המים מלבד זו שנותרה האקווה וירגו. כשהאוסטרוגותים פלשו הם למעשה הרסו את החלקים שהביאו את המים עד לקרבת הפנתיאון ונשארנו רק עם מקור מים קטן - מזרקה קטנה של מים שיצאה ממש באזור מזרקת טרווי מתוך מצינור עופרת. כך, במשך מאות שנים בימי הביניים, זה היה המקור היחיד למי שתייה נקיים עבור כל רומא ולמעשה מלבד המזרקה הזאת, הרומאים השתמשו במים מנהר הטיבר.

שאפתנות תקופת הבארוק מברניני ועד סלאבי

בשנת 1453, האפיפיור ניקולס החמישי החליט לייפות את מקור המים הקטן הזה שהיה פחות או יותר מזרקת טרווי במשך כמה מאות שנים ובשנת 1600 האפיפיור אורבן הברבריני ה-8, אפיפיור די מפורסם שאולי שמעתם עליו כיוון שהוא מעריץ גדול של ג'יאן לורנצו ברניני, אחד מהפסלים הבולטים שתראו ברחבי רומא מתקופת הבארוק  ומפעלי הבניה והפיסול שלו מפורסמים מאוד. האפיפיור ברבריני ביקש מברניני להכין כמה תוכניות למזרקה חדשה וברניני לקח את המשימה, הוא הכין כמה מהעיצובים הראשונים ואף הרחיק לכת עד כדי הריסת ופינוי כמה בתים סמוכים, כל זאת במטרה להפוך את המקום לכיכר. הוא תכנן שני אגנים גדולים, אגן אחד גדול ועוד אגן קטן יותר הנמצא בתוך האגן הגדול. בהמשך התכנון והבניה נאלצו להיפסק, מסתבר שלאפיפיור היו סדרי עדיפויות אחרים, הוא ניהל מלחמה נגד דוכסות פארמה והשתמש בכל הכסף של קופת האפיפיור, אז לפרויקט הזה של יצירת מזרקה חדשה לא נותר תקציב.

לבסוף לאחר שנים נוספות, האפיפיור קלמנס ה-12 החליט להקים את המזרקה, הוא ערך תחרות על מה שתהפוך למזרקת טרווי החדשה, העיצוב שזכה הוא של אדריכל בשם ניקולה סאלבי. יש סיפור שהיה למעשה זוכה אחר בתחרות שהגיע למקום הראשון, הזוכה, ששם משפחתו היה גליליי והיה קשור לגלילאו גליליי המפורסם מפירנצה. ככל הנראה הרומאים קצת כעסו על זכייתו של פלורנטיני זר המתכנן מזרקה מונומנטלית כזו ברומא, אז האפיפיור שינה דעתו, או שינה את כללי התחרות (בכל זאת הוא הקובע היחיד..) והוא החליט לתת את העבודה לזוכה במקום השני, ניקולה סאלבי הרומאי. עד אז סלאבי מעולם לא הצליח לזכות בשום תחרות עיצוב כלשהי - תחרויות שהיו הדרך המקובלת לזכות בעבודת עיצוב ותכנון. העיצוב של ניקולה סאלבי הוא זה שאנו רואים עד היום, למרות שלמרבה הצער הוא עצמו לא חי עד סוף הבניה .העבודה על המזרקה החדשה החלה ב-1732, ניקולה סאלבי מת בשנת 1751- אז הוא לא ראה את השלמתה של המזרקה ב-1762.

אמנם  התרומה של האומן ברניני למזרקת טרווי היתה קטנה לעומת מזרקות אחרות שלו ברומא (מזרקת 4 הנהרות בפיאצה ונציה, מזרקת הצבים בגטו היהודי ועוד רבות ויפיפיות), אבל עדיין, בגלל העיצובים החדשניים שלו במזרקות אחרות ברומא, ניתן לראות בקלות את השפעתו על ניקולה סאלבי שהיה אדריכל ולא פסל- את כל הפסלים במזרקה ביצעו אמנים שונים - כולם פיסלו בהשראת הסגנון הידוע של ברניני: רואים בפיסול תנועתיות רבה, מחוות גוף, ושילוב אלמטים מהטבע. זהו חלק מסגנון הבארוק עליו השפיע ברניני. כאמור השפעת סגנונו בנוסף לתכנון האגן של המזרקה.

הפסלים המיתולוגיים- סימפוניה של מים ומיתוס

הפסל המרכזי שרואים במזרקת טרווי הוא של אושיינוס (אוקינוס) שמייצג את כל המים על פני הארץ ואת השליטה והסדר הנוצר בכניסת המים בצורת נהר זורם. הרבה אנשים חושבים שזהו נפטון, אבל זה אינו נפטון. אם זה היה נפטון היו צמודים אליו טריטון ודולפין או סוג של דג כמו דולפין. אמנם יש במזרקה שני פסלי טריטונים אך הם נפרדים - אלי ים המצויים מתחת לאושיינוס והם מנסים לרסן שני סוסים. אחד הסוסים די רגוע והוא נשלט בקלות על ידי הטריטון בצד ימין ובצד שמאל רואים סוס די אנרגטי והטריטון נראה כמתקשה מאוד לרסן אותו. הסוסים האלה נקראים למעשה hippocemps מהמיתולוגיה היווניתת הם חצי סוס, חצי דג, ומייצגים את מצבי הרוח של הים. משני צידין של אושיינוס מצויים שני פסלים של נשים, משמאל נמצאת שפע, שתמיד מיוצגת בדרך זהה, וזאת בצד ימין של אושיינוס מייצגת בריאות (הנחש המלופף על החנית הוא סמל הרפואה).  מעל דמות השפע יש תבליט בקיר המראה את הסיפור של אגריפס המורה לאנשיו לבנות את אמת המים, אקווה וירגו, האמה שתכניס את המים לרומא ותזין את המרחצאות שמאחורי הפנתיאון. מעל דמות ההבריאות יש לנו תבליט נוסף שמספר את סיפורה של הבתולה הצעירה שהראתה לחיילים הרומאים היכן המעיין. זה השם של אמת המים הזו בעצם אקווה ווירג'ין (בתולה) שזה עבור "מים בתולים" או עבור הבתולה שגילתה לחיילים על מקור המים.

   כשאנחנו עוברים לראש קיר המזרקה, אנחנו הולכים לראות בחלק העליון 4 פסלים, הם מייצגים את כל השפע שהמים יכולים להביא, אז בואו נסתכל עליהם. משמאל יש לנו את שפע הפירות שהיא נושאת שפע  של פירות ולצידה שפע חיטה, היא בעצם מחזיקה שם קצת חיטה ובמבט מצד המזרקה אפשר לראות את הפרטים העדינים והיפים של פיסול החיטה...הפסל הבא הוא שפע של קציר הסתיו, ענבים, יין ולבסוף בקצה הימני יש לנו את שפע הפרחים. כל אלה הם יבולים שמים רבים יכולים להביא אל הארץ וזה מה שמזרקת טרווי חוגגת, שפע המים ובריאות שהם מביאים.  מזרקת טרווי היא המזרקה הגדולה ביותר ברומא, היא עשויה מטרוורטין שהיא אבן נקבובית. יש הרבה מהאבן הזאת ליד רומא ובטיבולי וזו אותה האבן ששימשה לבניית הקולוסיאום. אפשר לראות את האבן הרבה ברומא. מזרקת טרווי עשויה בעיקר מהאבן הזאת שנחשבת למעין שיש למחצה. הבניין מאחורי מזרקת טרווי היה ארמון של דוכס שהגיע מהעיר פולי ולכן נקרא פאלאצו פולי. העיצוב של החלונות הבניין נוצר בהמשך והותאם לעיצוב הכותרות של העמודים במזרקה. כיום זהו בניין משרדים, בצד ימין אפשר לראות את הצינורות המגיעים אל המזרקה ועוברים בתוכו.

זירקו מטבע אל המזרקה והבטיחו לעצמכם לשוב אל העיר

מה המיתוס לגבי זריקת המטבעות במזרקה, שהתפרסם בזכות הסרטים חופשה ברומא מ1953 עם אודרי הפבורן וגרגורי פק וכן סרט  מ 1954 בשם 3 מטבעות במזרקה (Three coins in the fountain), שם נקבעו הכללים..  אז אם תזרוק מטבע לתוך מזרקת טרווי תוך כדי העברת יד ימין מעבר לכתף שמאל, תחזור לרומא. ואם זרקת שני מטבעות - תמיד עם יד ימין על כתף שמאל, אז מובטח כי תתאהב במישהו המבקר איתך במזרקת טראווי. האם זה נכון? אנחנו לא יודעים... אם תזרוק שלוש מטבעות, אז גם תתחתן עם אותו אדם שפגשת והתאהבת בו במזרקת טרווי... אם זה נכון, ראו את הסרט ותגלו. ואם אתם תוהים מה עושים עם הכסף שאנשים זורקים למזרקה בכל יום - מטבעות בשווי של כ 3000 יורו נזרקים למזרקת טרווי בכל יום,  תשמחו לדעת שפעמיים בשבוע הכסף נאסף ע"י העיריה ונתרם ל-Caritas שהיא סוכנות איטלקית המסייעת למשפחות נזקקות בקניית מצרכים. הטבילה במי המזרקה אסורה.

ביקור במקורות המים של המזרקה

מקורות המים של מזרקת טרווי נמצאים ממש בקרבת מזרקת טרווי. אלו הן מקורות המים של מזרקות נוספות ברומא כולל פיאצה דל פופולו מזרקת הברקצ'ה במדרגה הספרדית ועוד. תוכלו לבקר במקום. האתר  נקרא "Citta dell Acqua" - עיר המים או  Vicus Caprarius- שם הרחוב ברומא העתיקה. האתר הארכיאולוגי המקסים הזה מומלץ מאוד לביקור, והוא עלה רק 4 אירו למבוגר (הנחות לילדים וסטודנטים). יורדים במדרגות אל מתחת לפני הרחוב, האתר מואר באופן מיוחד יש במקום אוספים של עתיקות וממצאים ארכיאולוגיים נוספים. טיפ חשוב - המקום סגור ומתאים לביקור גם בימי גשם אבל מיוחד בקיץ אז יש בונוס מיוחד - מזגן חזק במיוחד.

דרכי הגעה: אוטובוסים 5, 52, 61, 90, 116. תחנת המטרו הקרובה ביותר למזרקת טרווי, תחנת Barberini במרחק 600 מטר מהמזרקה.

מזמין אתכם לסיור כיכרות עימי, יחד נגלה עוד מאוצרות רומא.

שלכם ינון